ריזוטו עגבניות

כשקונים 1 קילו אורז ריזוטו, ריזוטו נהיה מוטיב חוזר ;-)
והפעם - ריזוטו עגבניות שהוא חצי דיאטטי

הציר עליו מתבסס המתכון הוא מיץ עגבניות

זה רעיון חביב שייתכן ויאומץ גם לסתם אורז.
וגם המתכון הזה מתבסס על המטבח בריא של על השולחן, עד הרגע שהתברר שחסרים לי מצרכים ומשם עברנו לאלתור חופשי.

לציר:
2 כוסות מיץ עגבניות
1 כוס מים חמים
לשים על אש קטנה שירתח ויהיה זמין.

קצת חמאה
1 כף שמן זית
בצל קטן קצוץ
1 שן שום פרוסה
1 עגבניה (שסיימה את הקריירה שלה*) קצוצה לקוביות (במקור עגבניות מיובשות)
2 כפיות אורגנו יבש (במקור טימין)
1 כוס אורז ריזוטו
מלח פלפל
ופרמזן לקישוט

מתחילים בחימום מחבת, המסה של החמאה ושמן זית
אח"כ מוספים את בצל, ואחריו את השום
ברגע שיש ריח מטורף בבית ולפני שהשום מתחיל להישרף,
זורקים פנימה את העגבניה והאורגנו
ואז מוסיפים את האורז, מערבבים כד שכל הגרגרים עטופים בשמן
ומתחילים להוסיף בהדרגה ותוך כדי ערבוב את הנוזל.
לקראת הסוף, טועמים כדי לוודא האורז מוכן ולא נשאר קשה
אם צריכים - מוסיפים עוד מים רותחים

רגע לפני ההגשה מוסיפים פרמזן, מערבבים
ובתאבון

ובגרסה העתידית, אם מתישהו יתחשק לנו אורז אדום, אני מתכוונת להחליף חצי ממי הבישול במיץ עגבניות
ואז לבשל אורז רגיל, בלי עיסוקי הריזוטו.

היתרון של מיץ העגניות זה שהחמיצות של העגבניות כבר מאוזנת בו.

* התבשיל הוכן טרם האינפלציה במחירי העגבניות ובשעה שיכלנו לבזבז עגבניות או סתם לשכוח אותן במגירת הירקות במקרר

"גיבץ'" או ירקות ברוטב עגבניות

לפני שבוע הסתכלתי במראה והבנתי אין ברירה! חייבים לחזור למשטר דיאטה ובאופן מיידי.

המתכון החביב עלי בעתות מצוקה מסוג זה הוא ירקות ברוטב עגבניות, מתכון שמזכיר גיבץ' אבל לא בדיוק.
כמה משעשע היה לגלות כעבור יומיים, בעודי מכינה את רשימת הקניות, מתכון לגיבץ' בבלוג אפונים. מה שכן, המתכון שלי מתחיל דומה, אבל נגמר אחרת לגמרי ;-).

כרגיל אני מבשלת בלי מתכון ובהתאם למגוון הירקות שנמצאו בבית באותו הרגע.

צריך להיות 1 בצל בינוני - אצלנו זה 2 שאלוט וכרישה 1 - כי זה מה יש
4 שיני שום
1 פלפל ירוק - עדיף היה אילו היה בנוסף איזה פלפל אדום או פלפלים מכל הצבעים, אבל הפלפלים הצהובים והכתומים כאן יקרים נורא ורק ירוק אחד בודד ומסכן נמצא במקרר
1 חציל
1 קישוא צהוב
1 זוקיני (קישוא ירוק)
3/4 קופסת שימורים של קוביות עגבניות במיץ - זו פשרה - במקום עגבניות, אותן אני לא מבזבזת על מתכונים ואוכלת באופן טבעי בסלט...
מלח, פלפל שחור ותערובת תיבול איטלקי יבש - שזה טימין ואורגנו - כן כן התיבול מרחיק מאוד את התבשיל ממקורו הרוסי, אבל מה זה משנה...

מה עושים?
מתחילים בטיגון בצל - לכל התבשיל אני משתמשת ב-1.5 כפיות שמן זית.
כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים את השום
אחריו את הפלפל, החציל והקישואים
בסוף את העגבניות

ברגע שזה רותח, מקטינים את האש, מכסים ומבשלים (אם יש יותר מידי נוזלים - פותחים את המכסה, ומגדילים אש)

כשזה נראה מבושל, אחרי כ-20 דקות - טועמים, מתבלים - בישול ארוך יותר יחזק את הטעמים.
לאלה שלא אוהבים את החמיצות של העגבניה אפשר להוסיף קצת סוכר, ואני אוהבת להוסיף כמה טיפות של חומץ בלסמי




לארוחת צהרים אני אוהבת לאוכל את התבשיל הזה לצד קינואה
ולארוחת ערב, סתם עם פרוסת לחם

בתאבון

ירקות שורש בתנור

שלוש בפעמים בשבוע מתקיים לא רחוק מהבית שלנו שוק איכרים שבו נמכרת תוצרת אורגנית מהחוות שיש מסביב לעיר.
אני מאוד אוהבת להסתובב בשוק ולראות מה בעונה
בסתיו הדלועים שלטו בשוק, ועכשיו שולטים ירקות השורש.

תמיד אהבתי ירקות שורש ובארץ היתי עושה כל מיני ניסויים עם קולרבי, פטרוזיליה, סלרי ועוד.

אחרי שבשבוע שעבר עשיתי טיול בשכונה וראיתי את השורשים הנפלאים,
היום בבוקר מיצ נשלח לסיבוב רכישה בשוק מצויין ברשימה:

• פרסניפ - שזה מכונה בארץ גזר לבן
• שורש פטרוזיליה
• שורש סלרי
• סלקים קטנים - שהפתיעו אותי מאוד כשהתגלו כספירלה של סגול ולבן.
• לפת - turnip
• רוטבגה - rutabaga שזה שורש שאינו מוכר בישראל. הרוסים שבינינו מכירים מהילדות בשם Брюква - כאן הוא לבן וסגול מבחוץ ובאפייה מקבל צבע צהוב מדהים.
• בצלי שאלוט
• שום

את כל הירקות חתכתי בלי סדר מסוים, פחות או יותר לפי זמן בישול
כשרובם למעשה אכלים ללא כל בישול. הסלק נחתך בעיגולים הדקים ביותר כי הוא הירק הקשה ביותר ברשימה.
כמות הירקות נקבעה לפי גודל התבנית.
הטיפ שלא השתמשתי בו במקרה הזה - לשים את כל הירקות בשקית ניילון, להזליף לתוכה קצת שמן זית, ולפזר את התבלינים ולנער, ומהשקית לשפוך לתבנית. זה מבטיח כיסוי אחיד של הירקות ושימוש מינימלי בשמן.
אני פשוט הוספתי כף שמן זית, פלפל גרוס, פטרוזיליה מיובשת, רוזמרין וקצת מלח וערבבתי עם הידיים.
אילו היה לי מלח גס - זה מתאים יותר, אבל לא היה.
התבנית נכנסה ל-40 דקות ב-180 מעלות עם כיסוי נייר כסף.
אחרי 40 דקות - הוצאתי את התבנית וערבבתי את הירקות,
הוספתי 1/4 כוס יין לבן, חצי כף חומץ בלסמי והכנסתי לעוד 15 דקות ללא כיסוי.
בתאבון.

בארץ היתי זורקת פנימה גם קולרבי.
אפשר להוסיף בטטות ותפוחי אדמה המוקצים מהמטבח שלנו.
אם היה לי טימין גם הוא היה משתלב מעולה במנה

מיצ שהיה סקפטי הופתע לטובה D-:

קינואה עם בצל, גזר וגמבה

את הקינואה גיליתי לפני כשלוש שנים כשזה הגיע לחיפה ;-)
בניסיון הראשון התייחסנו אליה בספקנות משהו
אבל אז מיצ הודיע לי שהוא מעדיף קינואה על פני אורז מלא (כי אני מתנגדת אידיאולוגית לאורז לבן)
ומאז אם ניתנת לו הברירה בין בישול קינואה לבישול אורז לבן, הקינואה מנצחת.
מה שיפה בה היא שהכל הולך - קר, חם, ועם איזה תוספת שתרצו.
הטיפ האישי שלי לקינואה - ברוב המתכונים לבשל אותה בנפרד עם הרבה מים (עם קצת מלח), כמו פסטה, לסנן ואז להוסיף את התוספות ולתת להכל להתבשל ביחד עוד 5 דקות.
בורסיה של השבוע מככבים - בצל בקוביות, גזר בקוביות וגמבה והתיבול - מלח ופלפל. הגבמה נותנת לתבשיל מתיקות עדינה.
הוראות הכנה -
1. לחתוך את הירקות לקוביות
2. להקפיץ במחבת (או בסיר שבו בישלנו קודם את הקינואה כי אין לנו הרבה כלים ולמי יש כוח לשטוף...) עם כפית שמן זית - סה"כ כ-5 דקות
3. להוסיף את הקינואה המבושלת, לערבב, להקטין את האש ולבשל עם מכסה סגור עוד כ-5 דקות

בתאבון,
מיצי על האלתור ומיצ על הביצוע