It's written in hebrew but you can read it too

29 בינואר 2010

ניסויים בטופו

במסגרת לימודיה של מיצי, ולאחר שראינו סרט "חביב" על תעשיית המזון המקומית, קיבלה מועצת המנהלים החלטה מנהלתית להגביר את חלקה של התזונה הצמחונית-טבעונית על חשבון חלקה של התזונה ה"פר-עופית", בתפריט המשפחתי.
כמובן שבמסגרת תזונה נכונה עדיין יש צורך המקור בחלבונים שיהיה משביע וכמובן ימנע את הצורך בחיסולן (המהיר) של פחמימות נוספות על מנת להשיג שקט קולינרי (ונפשי). הפתרון הנבחר הוא, כפי שאתם בטח מנחשים, הטופו.

הטופו, למי שלא יודע, הוא תוצר של פולי סויה, עשיר בחלבונים, בעל טעם נייטראלי שמאפשר לשלב אותו במגוון רחב של תבשילים וטעמים ומה שהכי חשוב, אינו חי (מה שחוסך את כל השאלות האתיות סביב זכויות בעלי חיים...).
האמת שהתאור הזה עושה לטופו שלנו קצת... יותר מידי צדק, ולכן, רק כדי שנהיה בטוחים שכולנו מדברים על אותו הדבר, נא להכיר, מר טופו:

אגב, אם מעולם לא טעמתם טופו בצורתו הבסיסית זו יכולה להיות חוויה מעניינת - אומרים שכאשר אנחנו טועמים משהו מוזר האסוציאציה הראשונה שלנו היא להגיד ש"יש לזה טעם של עוף", אז אל תדאגו, אתם לא צפויים להגיד זאת על הטופו. "טעם של כלום", לעומת זאת, הוא הביטוי שסביר יותר שתחפשו. גם "קלקר" יכול להתאים, רק שאני באופן אישי מעולם לא טעמתי קלקר, כך שאני לא באמת יכול להגיד.

את המתכון הראשון שלנו עם ה...טופו החלטתי לקחת מבלוג הבישול "דברים בעלמה" - עוד בלוג בישול מוצלח מאוד לטעמנו, בעל עיצוב נעים לעין ומתכונים ברורים וטעימים.

המתכון הנבחר - טופו עם פטריות וכרישה ברוטב חריף

הפרודוקטים:
1 "בלוק" של טופו: אני לא יודע כמה קשה למצוא טופו בארץ, אבל כאן אפשר למצוא טופו כמעט בכל סופר, בטח ובטח ברשת למוצרים אורגניים דוגמת ה"הסוחר ג'ו" המקומי. אנחנו הלכנו על הגרסה ה"מוצקה במיוחד".
1 כרישה בינונית: הכרישות שלנו היו... פחות מבינוניות, ולכן נעזרתי בשתיים.
12 פטריות שיטאקה: המתכון מסביר שיש להשרות את הפטריות במים רותחים לפני השימוש - זאת כיוון שבארץ הפטריות נמכרות כשהן מיובשות. כאן, לעומת זאת, הפטריות מגיעות כשהן טריות ואפילו ארוזות תריסר (בדיוק!) בסלסלה - פשוט גאוני!
סלסלת פטריות שמפיניון: שוב נחלץ לעזרתינו הדוד ג'ו - אומנם אין פטריות שמפיניון, אך יש פטריות כפתור לבנות, שהן טעימות יותר, פרוסות וארוזות בסלסלה. אח, לו הכל פה היה כל כך פשוט...
5 כפות רוטב סויה
4 כפות יין לבן
1/4 כפית צ'ילי חריף:
אנחנו ויתרנו על הפלפל החי, והוא הוחלף כלאחר כבוד בגרגרי צ'ילי מיובשים.
1/2 כפית ג'ינג'ר חתוך לקוביות קטנטנות: ג'ינג'ר דווקא יש פה, אבל משיקולי מחיר ובעיקר
... התעסקות, הוחלף באבקת ג'ינג'ר מיובשת.
1 כף חמאת בוטנים: אני רוצה להציע אתגר - למצוא בארץ חמאת בוטנים זה לא ממש בעיה, אבל חמאת בוטנים אורגנית, כזו שמכילה בוטנים קלויים ו... וזהו!, נראה אתכם מוצאים. וכל זאת במחיר של פחות מ-7 שקלים (1.79$), שזה, עד כמה שאני זוכר, פחות ממחצית המחיר של חמאת בוטנים רגילה בארץ - כזו שמכילה צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ושאר כימיקלים. כנראה שבכל זאת יש פה כמה יתרונות...
1 מלפפון: אז כשביקשתי שהכל יהיה פשוט התכוונתי למלפפון - אני יודע שזו דרישה קצת מוגזמת, אבל אפשר לקבל בבקשה חבילת מלפפונים שלא יתגלו כרקובים ברגע שאני חוזר הביתה? אבל לאחר סיבוב נוסף לסופר ובקלות מתבקשת הוחלפה החבילה, ובא למלפפון גואל.
חבילת אטריות אורז: אז זהו, שאטריות אורז, כאלה דקות וארוכות כמו שיש בכל סופר בארץ - זה אין פה. בטח אפשר למצוא כאלה על מדף המוצרים המיובאים (והיקרים באופן מגוחח) אבל דווקא אצל ג'ו פשוט אין. התחליף בא בצורת אטריות אורז רחבות, מעין "לינגוויני אורז" אם תרצו.

הת'כלס:
1. חותכים:
את השיטקאה לפרוסות, את הכרישה לרצועות (העלמה מציעה לחתוך כל גליל כרישה לחצי ומהחצי לפרוס רצועות לאורך - לי זה עבד "ככה-ככה", והרצועות לא תמיד היו... דקות), ואת הטופו לקוביות בגודל "ביס". פטריות הכפתור הגיעו כאמור כשהן פרוסות ומוכנות - הידד לדוד!



2. הרוטב: מאוד פשוט - מוסיפים את חמאת הבוטנים, רוטב הסויה, היין הלבן, הצ'ילי החריף ואבקת הג'ינג'ר (זו שהחליפה את הג'ינג'ר הטרי הקצוץ) לקערה ומערבים היטב, עד שמתקבל רוטב אחיד.

3. מקפיצים: מחממים היטב את המחבת, לפני שמוסיפים את השמן (!). אחרי שהמחבת חמה (ורק אחרי) מוסיפים מעט שמן זית - טופו הוא חלבון ואינו "שותה" את השמן.
מטגנים את הטופו עז שהוא מזהיב - זה לוקח קצת זמן. על הדרך, בושלו איטריות האורז בסיר נפרד (עד שהן היו מוכנות, כבר הגיע תורן "לקפוץ" פנימה).
העלמה ממליצה מאוד להקפיד על מחבת טובה, מאחר והטופו נוטה להידבק. אני לא ממש בטוח שהמחבת שלנו היא מחבת טובה... אבל היא עדיין מחבת בטפלון, מה שפתר לנו את הבעיה לחלוטין.



לאחר שהטופו מוזהב, אנחנו מגיעים לחלק ה"מהיר". ראשית מוסיפים את הכרישה ומקפיצים מעט. לא כדאי להקפיץ אותה יותר מידי זמן כדי שהיא לא "תמות". מאחר ואצלנו פטריות השיטאקה הן טריות, הוספתי אותן למחבת בשלב מאוחר יותר - יחד עם פטריות הכפתור.


לאחר שהכרישה מוכנה, נכנסות הפטריות (הכפתור והשיטאקה), יחד עם הרוטב. מאחר והאיטריות טריות הן מתבשלות במהירות ולכן בשלב הזה ההקפצה היא קצרה מאוד - עד שאטריות "טעימות" ושהרוטב הצטמצם מעט.



לבסוף, אנחנו מקפיצים פנימה את אטריות האורז המוכנות ומערבבים היטב. זהו! מוכן!



התוצאה:
בכדי להשלים את המנה יש לפרות את המללפון לפרוסות אליפטיות, אותן יש לקצוץ למקלונים (רק להיזהר לא לקצוץ יחד איתן משהו אחר...) ולפזר מעל המנה. לנו הייתה... תקלה קטנה... ולכן הוחלף המלפפון במקל סלרי.



בסופו של דבר, למיצי לא היה מספיק מלח (וכשאני שם אז תמיד איך שהוא יש יותר מידי...), אבל זה לא מנע ממנה לחסל את המנה חיסול ממוקד. מסתבר אגב שהסלרי עובד מצויין.

23 בינואר 2010

ירקות שורש בתנור

שלוש בפעמים בשבוע מתקיים לא רחוק מהבית שלנו שוק איכרים שבו נמכרת תוצרת אורגנית מהחוות שיש מסביב לעיר.
אני מאוד אוהבת להסתובב בשוק ולראות מה בעונה
בסתיו הדלועים שלטו בשוק, ועכשיו שולטים ירקות השורש.

תמיד אהבתי ירקות שורש ובארץ היתי עושה כל מיני ניסויים עם קולרבי, פטרוזיליה, סלרי ועוד.

אחרי שבשבוע שעבר עשיתי טיול בשכונה וראיתי את השורשים הנפלאים,
היום בבוקר מיצ נשלח לסיבוב רכישה בשוק מצויין ברשימה:
  • פרסניפ - שזה מכונה בארץ גזר לבן
  • שורש פטרוזיליה
  • שורש סלרי
  • סלקים קטנים - שהפתיעו אותי מאוד כשהתגלו כספירלה של סגול ולבן.
  • לפת - turnip
  • רוטבגה - rutabaga שזה שורש שאינו מוכר בישראל. הרוסים שבינינו מכירים מהילדות בשם Брюква - כאן הוא לבן וסגול מבחוץ ובאפייה מקבל צבע צהוב מדהים.
  • בצלי שאלוט
  • שום
את כל הירקות חתכתי בלי סדר מסוים, פחות או יותר לפי זמן בישול
כשרובם למעשה אכלים ללא כל בישול. הסלק נחתך בעיגולים הדקים ביותר כי הוא הירק הקשה ביותר ברשימה.
כמות הירקות נקבעה לפי גודל התבנית.
הטיפ שלא השתמשתי בו במקרה הזה - לשים את כל הירקות בשקית ניילון, להזליף לתוכה קצת שמן זית, ולפזר את התבלינים ולנער, ומהשקית לשפוך לתבנית. זה מבטיח כיסוי אחיד של הירקות ושימוש מינימלי בשמן.
אני פשוט הוספתי כף שמן זית, פלפל גרוס, פטרוזיליה מיובשת, רוזמרין וקצת מלח וערבבתי עם הידיים.
אילו היה לי מלח גס - זה מתאים יותר, אבל לא היה.
התבנית נכנסה ל-40 דקות ב-180 מעלות עם כיסוי נייר כסף.
אחרי 40 דקות - הוצאתי את התבנית וערבבתי את הירקות,
הוספתי 1/4 כוס יין לבן, חצי כף חומץ בלסמי והכנסתי לעוד 15 דקות ללא כיסוי.
בתאבון.

בארץ היתי זורקת פנימה גם קולרבי.
אפשר להוסיף בטטות ותפוחי אדמה המוקצים מהמטבח שלנו.
אם היה לי טימין גם הוא היה משתלב מעולה במנה

מיצ שהיה סקפטי הופתע לטובה D-:

Posted by Picasa

17 בינואר 2010

מרק עדשים כתומות

ברשימת ה"לעשות" שלנו היה את המתכון הזה למרק עדשים כתומות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3822450,00.html.

אבל אנחנו אף פעם לא עושים לפי המתכון אז זה מה שעשינו -
1 בצל
1 שן שום
1 שורש פטרוזיליה
1/2 פרסניפ
1/2 שורש סלרי
הכל נחתך לקוביות, טוגן עם כפית שמן זית וכוסה במשהו כמו 3 כוסות מים.
אחרי רתיחה בושל עוד כ-10 דקות
הוספנו 1.5 כוסות עדשים כתומות ועוד מים
1/2 רסק עגבניות - כי היה פתוח במקרר
אחרי כחצי שעה העדשים התרככו ואז תיבלנו עם מלח, פלפל, גרמאסלה ומיץ מתפוז שלם

המרק הזה יוצא פחות סמיך ממרק הקודם שפרסמנו
ובצבע כתום מהמם

בתאבון, מיצי

עוגיות חטיף גרנולה

תמיד מאוד אהבתי עוגיות שיבולת שועל על נגזרותיהן.

אתמול צד את
עיני מתכון של קרין גורן שפורסם ב-y-net

מיד פתחתי את הארונות כדי לבדוק מה יש לנו בבית.


נמצאה שיבולת שועל וקמח מלא


דבש כמעט ולא נשאר - פחות מ-1/4 כוס, אז השלמתי בסירופ מייפל


אגוזים: היו רק קצת אגוזי מלך, אבל היו בוטנים קלויים עם קצת מלח וסוכר - משהו אמריקאי טיפוסי


ונמצאו גם חמוציות


מיד רקחתי לי את המתכון בשינויים המתחייבים מהמזווה שלנו, ועכשיו נותר רק לחכות.

...

וכעבור 40 דקות המסקנות - יצא לא מתוק מידי כמו שאנחנו אוהבים (השמטתי את הסוכר מהמתכון)

חמאת הבוטנים לא מאוד מורגשת


הבוטנים המלוחים נתנו קיק מעניין

אחלה חטיף, בלי הרבה עבודה
Posted by Picasa

9 בינואר 2010

פסטה קרבונרה אלילית - בלי הקרבונרה...

את המתכון הבא הכנתי בכדי למלא את המשבצת של ארוחת צהריים מפנקת ליום שישי, בעצם, שבת! (אני לעולם לא אתרגל לשבת-ראשון הזה!) - אחרי הכל, אין על אוכל איטלקי, ובטח שלא על פסטה, שהיא אושר פחמימתי צרוף! (בייחוד עם איזה רוטב קרמי... עם פטריות טריות... אוף, אני נהיה רעב!)

ראשית יש לציין כי המתכון הבסיסי נלקח מבלוג הבישול האלילי "בצק אלים" - אחד מבלוגי הבישול העבריים הטובים ביותר, אם לא הטוב שהם!
העיד-תורים (עידכונים ואילתורים) למתכון נובעים מבעיות תקציב (לא זול הליטל-איטלי הזה), מזג אוויר (קר!!!), וממקום המגורים הנוכחי שלנו (מה יש להם מחמאת בוטנים לכל הרוחות?!).

אז בלי עיכובים נוספים, ניגש לעבודה!
המצרכים:
1/2 חבילת פסטה: את הספגטי או הלינגוויני התיקניים החליפו איטריות ריגטוני, הצינורות הקצרים, מקמח מלא. (כן, כן, אנחנו אנשים הדוגלים באוכל בריא - את התקפת הכולסטרול והשומן שלנו אנחנו מעדיפים עם פחמימות מורכבות...).
3 ביצים (מישהו אמר כולסטרול?)
חצי כוס גבינת פרמזן: מאחר ואת הפרמזן שלנו אנחנו קונים בשבבים גדולים ולא בגוש, הוחלפו "שערות" הפרמזן בקוביות קטנות (השבבים נקצצו ככל הניתן - כלומר, מבלי להוסיף "תיבול" נוסף)

מספר פרוסות בייקון: אז זהו, שלא. אמרנו פסטה קרבונרה בלי הקרבונרה, לא?
1/4 גביע גבינת ריקוטה: לא, זו לא איזו ריקוטה משובחת, אבל ככה סתם, בשביל הטעם. (וכי זה מה שנשאר בגביע...)
מלח ופלפל




השלבים:
1. הכנתי את הפסטה: זה היה החלק המסובך! למלא סיר במים, להמליח, להרתיח לרתיחה על אש חזקה, ולזרוק פנימה את הפסטה. זהו. פשוט? מה פתאום! כי כמובן שצריך לבשל עד שהפסטה יציבה כך שאפשר לנגוס בה, אבל שהיא לא קשה מידי...
2. הכנתי הרוטב: טרפתי את הביצים יחד עם הפרמז'ן, הריקוטה, קורט מלח ומעט פלפל.
3. חיכינו: שהפסטה תהיה מוכנה.
4. הרכבתי: כאשר הפסטה סוף סוף מוכנה (ואנחנו מתים מרעב) סיננתי את הפסטה וחזרה לסיר. לזה נוסף הרוטב יחד עם 1/3 כוס של מי הבישול של הפסטה (ששמרתי מבעוד מועד). לאחר כדקה, הרוטב אמור היה להפוך לקרמי. אז זהו, שלא. אני לא יודע למה אבל הרוטב יצא קצת נוזלי מידי. חביתה לעומת זאת, ולמרבה הפלא, לא נוצרה שם. (אבל זה היה צפוי - האלה הבטיחה...)
5. טרפנו!: בתיאבון...

התוצאה:

אז כאמור, קרמי לא היה לנו שם, אבל טעים - ועוד איך!
למיצי היה מלוח מידי - מה שהוביל מיד לסדרת אילתורים נוספת שכללה הוספת בזיליקום, רסק עגבניות וטונה(!) - אבל בסופו של דבר גם היא הייתה מרוצה.

MISSION ACCOMPLISHED!

7 בינואר 2010

לזניה תרד וריקוטה

שנינו אוהבים מאוד פחממות בכלל ופסטה בפרט.

לזניה זה מתכון מעולה שמאפשר לצמצם בכמות הפסטה ולהתמקד במילוי.

בדיקה זריזה במקפיא גילתה שקית של תרד קפוא שמחכה שיתייחסו אליה וגבינת פטה ששכחנו מקיומה.

וזה מה שיצא:

מרכיבים
-

המילוי -
קופסא של ריקוטה - כאן זה 450 גר' כפות 2 כפות
2 כפות קוטג' - שהמתערובת תהיה יותר רטובה יותר והפסטה תתבשל
1 ביצה
גבינה פטה (ממש לא הכרחי)
אגוז מוסקט
פלפל
תרד קפוא שהושרה במים חמים ונסחט היטב - כחצי חבילה.
הרוטב - מטעמי עצלנות השתמשמנו ברוטב מרינרנה מוכן של טרייד ג'ו
הפסטה - עלי לזניה מקמח מלא שנמצאו בסופר

הרכבה -
מה שחשוב זה לשים תחילה קצת מהרוטב על תחתית התבנית כדי שהשכבה התחתונה של הפסטה תתבשל
שכבה של עלי לזניה
שכבה של מילוי
קצת רוטב
עלי לזניה
מילוי
שכבה של עלי לזניה ורוטב מעל הכל
וקצת גבינה צהובה מעל

אפיה ב-180 מעלות (350 פרנהייט) בין חצי שעה ל-40 דקות

בתאבון מיצ ומיצי




מרק ירקות


מרק קליל ומהיר ובגרסה הבסיסית שלו אין בו כלום למעט ירקות ולכן עבורי משמש השלמה מעולה לכל דיאטה שלא תהיה.
ההכנה היא בשני "שלבים" - שלב הציר ושלב המרק.
בין השלבים יש לי זמן לנקות את המטבח ולהכין עוד מנה והיום זו היתה לזניה תרד וריקוטה.

שלב הציר זה מה עושה את המרק למעולה בעיני. יש המשתמשים בציר מוכן (מאז שאנחנו כאן אנחנו חוטאים בזה מדי פעם, אבל רק ציר מרק אורגני ;-)).
בבקשה אל תתפתו להשתמש באבקת מרק לקיצור תהליכים. היופי שבשלב הציר הוא הטעם העשיר והטבעי המתקבל.
ואחרי ההקדמה הארוכה -

שלב הציר -
1 בצל
1 שן שום

שורשים: בעיקרון מה שיש הולך -
1 שורש פטרוזיליה בגודל סביר
חצי פרסניפ גדול

חצי טורניפ (לפת)

חצי שורש סלרי

2 גזרים קטנים
אם יש אפשר להוסיף גם קולרבי

3 מקלות סלרי
חצי פלפל - אצלנו זה היה ירוק
1
זוקיני
ההכנה -
להתחיל מטיגון קל של הבצל, אח"כ השום ואח"כ כל השורשים.
אחרי כ-3 דקות של טיגון להוסיף את מקלות הסלרי, הפלפל והקישוא ולטגן ביחד עוד כדקה לכסות במים, להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה כחצי שעה.
אחרי חצי שעה או כשכבר אין סבלנות, טועמים את הציר - אם יש לו טעם של ירקות אפשר לעבור לשלב הבא
אם עדין לא, לתת לציר להתבשל עוד קצת.
* הערה לשלב הציר - למעשה אפשר להכין כמות גדולה של ציר מראש, לסנן ולהקפיא ואז רק להוסיף ירקות וזהו.
במקרה כזה - היתי ממליצה על בישול ארוך יותר של הציר (ההקפאה היא בלי הירקות שימשו לציר)

שלב המרק - בשלב הזה הוספתי לציר בערך כוס אפונה וגזר, כוס ברוקלי וכוס כרובית - הכל קפוא.
מחזירים לאש גדולה ברגע שרתח, טועמים ומתבלים בגלל האפונה וגזר המרק הבסיסי מתקבל די מתקתק
תיבלנו בכף רסק עגניות, כפית 2 כפיות חומץ בלסמי, מלח, פלפל ופטרוזיליה יבשה.
חשוב לא לבשל יותר מידי את המרק בשלב הזה כדי שהירקות הקפואים לא יאבדו צבע, מרק וטעם ולכן ההקפדה על הציר.
* גם כאן הירקות שנכנסים תלויים רק בטעם האישי.

** אם רוצים את המרק יותר סמיך אפשר להוסיף כמה כפות של שיבולת שועל שלמה כשהמרק רותח


וכאמור כל הסיפור - עם ההמתנה באמצע לקח בדיוק שעה עד שהמרק היה מוכן.


בתאבון מיצ ומיצי





בראוניז

בעיני זו הדבר
מעולם לא התפתתי לקנות אותם מוכנים בשום קונדיטוריה
למרות שכאן הן מהוות מזון יסודי בערך כמו הגינס באירלנד
הורסיה שממככבת אצלנו לאחורה היא זו של בצק אלים - בלי תחכומים ובלי תוספות חוץ מאגוזי מלך
היא גם מתאימה לכלי המטבח הבסיסיים שיש לנו.
בארץ אגב המתכון האהוב עלי היה המתכון של קרין גורן, אבל בשל השחיתות שבו הוא נשמר באמת לאירועים מיוחדים. זנחנו את המתכון כי הוא מבקש הקצפה ולמי יש כוח להקציף ידנית כשיש חלופות כל כך טובות.

וטיפ קטן לסוף - אין דבר כזה בראוניז שלא אפויים מספיק, במקרה הכי גרוע אוכלים עם כפית ישר מהתבנית
לעומת זאת, באוניז אפויים מידי, הם באמת אסון
המלצה שלנו, עדיף להוציא קצת מוקדם מידי מלהשאיר דקה מיותרת בתנור

מיצי בקרייבינג תמידי למתוק

6 בינואר 2010

קינואה עם בצל, גזר וגמבה

את הקינואה גיליתי לפני כשלוש שנים כשזה הגיע לחיפה ;-)
בניסיון הראשון התייחסנו אליה בספקנות משהו
אבל אז מיצ הודיע לי שהוא מעדיף קינואה על פני אורז מלא (כי אני מתנגדת אידיאולוגית לאורז לבן)
ומאז אם ניתנת לו הברירה בין בישול קינואה לבישול אורז לבן, הקינואה מנצחת.
מה שיפה בה היא שהכל הולך - קר, חם, ועם איזה תוספת שתרצו.
הטיפ האישי שלי לקינואה - ברוב המתכונים לבשל אותה בנפרד עם הרבה מים (עם קצת מלח), כמו פסטה, לסנן ואז להוסיף את התוספות ולתת להכל להתבשל ביחד עוד 5 דקות.
בורסיה של השבוע מככבים - בצל בקוביות, גזר בקוביות וגמבה והתיבול - מלח ופלפל. הגבמה נותנת לתבשיל מתיקות עדינה.
הוראות הכנה -
1. לחתוך את הירקות לקוביות
2. להקפיץ במחבת (או בסיר שבו בישלנו קודם את הקינואה כי אין לנו הרבה כלים ולמי יש כוח לשטוף...) עם כפית שמן זית - סה"כ כ-5 דקות
3. להוסיף את הקינואה המבושלת, לערבב, להקטין את האש ולבשל עם מכסה סגור עוד כ-5 דקות

בתאבון,
מיצי על האלתור ומיצ על הביצוע

5 בינואר 2010

מרק עדשים

לפני הרבה שנים כשעוד לא גרנו בישראל, לא היה דבר כזה ארוחת צהרים בלי מרק.
אז עלינו לארץ, וההרגלים שלנו השתנו.

ועדין בסופי שבוע לא משנה, קיץ או חורף, תמיד יש אצל אמא שלי מרק כחלק מארוחת הצהרים.
בבית שלנו מרקים שולטים בחורף, ועכשיו שאנחנו גרים בניו יורק הקרה אין כמו מרק לארוחת צהרים או ערב.

עדשים זה משהו שגיליתי רק בשנים האחרונות, תחילה בחשש מה ולאחרונה למדתי לחבב אותם עד מאוד.
הפעם הכנו מרק עדשים סמיך סמיך.

המצרכים:

1 שורש סלרי

1 פרסניפ כי לא מצאנו שורש פטרוזיליה בסופר

1 בצל

3 גזרים קטנים

הכל נחתך לקוביות וטוגן עם כפית שמן

להוסיף משהו כמו ליטר מים ולבשל חצי שעה

לאחר חצי שעה הוספנו

1 כוס עדשים כתומים

1 כוס עדשים שחורים

ועוד משהו כמו 2 כוסות מים

אחרי חצי שעה שהכל התבשל והתרכך

תיבלנו במלח, פלפל, פטרוזיליה יבשה (אם היתה לנו כוסברה הינו מוסיפים גם) ומיץ מחצי לימון

בתאבון מיצי