סלט שעועית מאש וגזר

זה סלט שרקחתי בהשראת מתכון מספר הבישול הבריא של על השולחן.
בגרסה שלי היו:
1 כוס שעועית מאש (מידה לפני הבישול)
3 גזרים מגורדים גס
1 אשכולית אדומה
1/2 כוס זיתי קלמנטה


ההכנה:
לבשל את השעועית - היתרון של שעועית מאש הוא שהיא לא מצריכה השרייה וזמן הבישול שלה די קצר. לי לקח כ-40 דקות (אחרי רתיחה) על אש קטנה להביא אותה למצב של אל-דנטה.

לשעועית הוספתי את הגזר מגורד,
האשכולית המפולטת - חשוב מאוד!!! למרות שקצת מעיק לא לתעצל ולהוציא את כל הקרומים, אחרת זה נותן המון מרירות לסלט.
לשים לב שגם את המיץ שמתשחרר מהאשכולית ב"מאבק" פילוט - לצרף לסלט.

לתבל ב:
1 כף שמן זית
1/4 כוס מיץ לימון
קצת חומץ הדרים
מלח
ופלפל

בתאבון

ריזוטו פטריות

עם ההתמקמות בדירה, גילינו מחדש את ספרי הבישול שצברנו.
אחד מהספרים שנמצא בערימה הוא טעם איטליה של דנית סולמון.
מיצ שהיה לו הרבה זמן פנוי החליט לחקור את הספר ולדלות ממנו את מתכונים שאני יכולה לאכול, דהינו כאלה שהם דלי לקטוז (מקסימום קצת חמאה).

הפור נפל על ריזוטו פטריות והמתכון כולל התאמות שכללו השמטה של התיבולית ואבקת המרק.

הצדיינו ב:
25 גר' חמאה
1 בצל ירוק כמו שנמכר בסופר בימינו קצוץלעיגולים
1 שן שום כתושה
חבילה של פטריות פורטובלו וחבילה של שמפניון פרוסים לפרוסות
1 כוס אורז ריזוטו - ארבוריו במקרה שלנו
1/2 כוס יין יבש
3 כוסות ציר ירקות (נשאר לנו ציר ירקות מראש השנה, אבל עכשיו שחורף כבר ממש קרוב, גם נכין ציר במיוחד ונקפיא במנות קטנות כי זה תמיד שימוש). כשרוצים ריזוטו מוצלח, חשוב להתאמץ ולדאוג לציר איכותי.
מיץ מ-1/2 לימון וקליפה מחצי לימון
פרמזן (לפי הטעם ;-))

שמים את המחבת על אש גדולה
מתחילים מהמסת החמאה.
ברגע שהחמאה נמסה מוסיפים את הבצל
ואחרי עוד כדקה את השום
ואז את הפטריות וממשיכים לטגן
כשהפטריות מתחילות לשחרר נוזלים, פשוט ממשיכים לטגן (תוך כדי ערבוב כמובן) עד שבנוזל מתאדה.
מוסיפים את האורז, מערבבים עוד כדקה עד שכל הגרגרים מכוסים בשמן ומנמיכים טיפה את האש.
מוסיפים את היין, ומערבבים עד שהכל נספג באורז
בשלב הזה הבית מתמלא בריח שיכול לשגע פילים, ועדין ארוכה הדרך עד הריזוטו.

ואז עוברים לציר המרק, כל פעם מוסיפים כ-1/2 מצקת
וכשהכל נספג, מוספים את הבאה בתור.
מלאכת הערבוב הזו לוקחת כ-חצי שעה
אחרי 2.5 כוסות ציר, שווה לטעום ולבדוק את מצב האורז
הוא צריך להיות דביק מבחוץ וקראנצ'י מבפנים, אבל לא קשה מידי
מוסיפים את הלימון, המלח והפלפל.
המלצה - להוסיף את הלימון בהדרגה שלא ישתלט על טעם של פטריות.

אחרי הלימון מוסיפים את הפרמזן
מבשלים עוד כ-2 דקות
מסירים מהאש
ומגישים מידי
אפשר לקשט בפטרוזיליה.

ובאופן מפתיע, זאת עוד אחת מהמנות שלוקח לאכול אותן,
פחות זמן מלבשל.

ריזוטו עגבניות

כשקונים 1 קילו אורז ריזוטו, ריזוטו נהיה מוטיב חוזר ;-)
והפעם - ריזוטו עגבניות שהוא חצי דיאטטי

הציר עליו מתבסס המתכון הוא מיץ עגבניות

זה רעיון חביב שייתכן ויאומץ גם לסתם אורז.
וגם המתכון הזה מתבסס על המטבח בריא של על השולחן, עד הרגע שהתברר שחסרים לי מצרכים ומשם עברנו לאלתור חופשי.

לציר:
2 כוסות מיץ עגבניות
1 כוס מים חמים
לשים על אש קטנה שירתח ויהיה זמין.

קצת חמאה
1 כף שמן זית
בצל קטן קצוץ
1 שן שום פרוסה
1 עגבניה (שסיימה את הקריירה שלה*) קצוצה לקוביות (במקור עגבניות מיובשות)
2 כפיות אורגנו יבש (במקור טימין)
1 כוס אורז ריזוטו
מלח פלפל
ופרמזן לקישוט

מתחילים בחימום מחבת, המסה של החמאה ושמן זית
אח"כ מוספים את בצל, ואחריו את השום
ברגע שיש ריח מטורף בבית ולפני שהשום מתחיל להישרף,
זורקים פנימה את העגבניה והאורגנו
ואז מוסיפים את האורז, מערבבים כד שכל הגרגרים עטופים בשמן
ומתחילים להוסיף בהדרגה ותוך כדי ערבוב את הנוזל.
לקראת הסוף, טועמים כדי לוודא האורז מוכן ולא נשאר קשה
אם צריכים - מוסיפים עוד מים רותחים

רגע לפני ההגשה מוסיפים פרמזן, מערבבים
ובתאבון

ובגרסה העתידית, אם מתישהו יתחשק לנו אורז אדום, אני מתכוונת להחליף חצי ממי הבישול במיץ עגבניות
ואז לבשל אורז רגיל, בלי עיסוקי הריזוטו.

היתרון של מיץ העגניות זה שהחמיצות של העגבניות כבר מאוזנת בו.

* התבשיל הוכן טרם האינפלציה במחירי העגבניות ובשעה שיכלנו לבזבז עגבניות או סתם לשכוח אותן במגירת הירקות במקרר

פרידה מאפייה, בתקווה שרק זמנית

לפני כמה ימים ראיתי את המתכון הזה לביסקוטי נוטלה שפורשם בפשוט טעים.
במתכון הזה היתה הבטחה גדולה - 1. הוא מכיל נוטלה 2. הוא נושא כותרת דיאטתי.
מיד הוא קיבל כוכבית בגוגל רידר וחיכה לביקור בסופר, כדי להצטייד בנוטלה ועוד כמה רכיבים שהיו חסרים.
מיצ נטל את המושכות עם כי בחשש מסוים, כי כבר מניסיונות האפיה הקודמים התברר לנו שהתנור בדירתנו השכורה, איך נאמר בעדינות, מזייף.
ברור לנו שמשהו בתרמוסטט לא עובד שם, אבל טרם הבנו מה. אז החלטנו שננסה פשוט להוריד את הטמפרטורה ונראה מה יהיה.
וההתחלה היתה מבטיחה.

החומרים היבשים נופו







הסוכר והביצים הוקצפו







הנוטלה עורבבה לתערובת







ואחריה החומרים היבשים, השקדים והשוקולד







ובכלל הינו אופטיימים
עיצבנו את הכיכרות, והכנסו לתנור, לטמפרוטורה עלומה כלשהי

כן ילדים, אל תנסו את זה בבית!!!
אפיה היא אומנות שדורשת דיוק וסבלנות
אחרת זה מה שקורה:


15 דקות לתוך תהליך האפיה, ריח שרוף משהו התפשט בחלל הבית,
ומהתנור יצאו מהתנור 2 הכיכרות כשהן שרופות היטב מבחוץ
אפויות למחצה בפנים
ודחוסות הרבה מעבר למצופה
אבל פולנים שכמונו לא זורקים דברים טובים לפח,
בכל זאת, גדלנו על מורשת גלגול הנשמות של העוף: מהחנות למרק, מהמרק לקציצות ובסוף לפשטידה.
אז עמדו וגירדנו במאמץ רב את השכבה שרופה (בהערכה גסה 1/3 מכמות הביסקוטי מצאה דרכה לפח...)
והכנסו את הביסקוטי לשלב האפיה השני שלו הייבוש בטמפרטורה הנמוכה.

אז נכון שאת הפוסט הזה אני כותבת בעודי לוגמת קפה טעים טעים
וטובלת עוגיית ביסקוטי בתוכו,
אבל באמת שאנחנו מבטיחים להתנזר מאפייה עד אשר יימצא פתרון לתנור.

ועל דרך קוראים יקרים, אם יש לכם פטנט להגדלת המטבח באורח פלא, כזו שמאפשר לנו להכניס לתוכו תנור עובד, מבלי להוציא את הרהיט המכונה תנור שיש לנו (אבל שייך לבעל הדירה ולכן אנחנו תקועים איתו) ועדין לשמור על האפשרות להיכנס ולצאת מהמטבח אנחנו נודה לכם מאוד.

ארוחת ערב זריזה

אחרי שעייפנו מרצף האירועים ששולב בהם מעבר הדירה וההתארגנות, בערב החג הינו לבד,
המטבח שלנו כבר לא שומם ואט אט אנחנו מציידים אותו ברכיבים חיוניים.
בהיותי צמחונית בלאי (או במילים אחרות אוכלת דגים)
החלטנו שלערב החג נכין לנו ארוחת דגים קלה.
המתכון שנבחר היה פילה דג ברוטב אסייתי מספר הבישול הבריא של "על השולחן".
רכשנו לנו פילה מוסר שזה דג שאני מאוד אוהבת, נקי ומוכן.
בטרם התחלנו בהכנת הרוטב לדג, העמדנו על האש סיר עם מים לחלוט את השעועית העדינה.
אחרי כ-5 דקות חליטה, היא עברה לה לנוח במי קרח
ואנחנו התפננו לדג.

שלב ראשון - להכין רוטב - כלומר לערבב בקערה
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
1 כף חומץ אורז
1 כף רוטב סויה
1 כף יין לבן (שהחליף את המירין שבמתכון המקורי, כי שכחנו
לקנות מירין)
1 כף רוטב צ'ילי מתוק
1 כפית ג'נג'ר מגורר (אנחנו שמנו יותר קרוב ל-2 כפיות)
מלח ופלפל שחור גרוס.

אחרי שהרוטב מוכן,
עוברים לשלב הטיגון
מעט שמן על המחבת הקרמית החדשה והמגניבה שלנו
טיגון של 2 דקות על הצד עם העור, ברגע שרואים שהקצוות של הפילה מלבינים, הופכים את הדג לעוד כדקה.

שופכים את הרוטב על הדג, ונותנים לו לבעבעב ולרתוח עוד כדקה וזהו.

את הדג העברנו לצלחץ ואת הרוטב שנשאר השארנו במחבת, והחזרנו פנימה את השעועית הירוקה,
ל-2 דקות של הקפצה וחימום.

10 דקות עבודה ויש ארוחת ערב

.

עדכון, פרסום ופרגון

הצטרפנו לאוכל 101 המרכז שלל בלוגי אוכל המסתובבים בבלוגוספרה העברית, כי קצת קידום עצמי לא יזיק וכי הודות לאתר הזה אני כל יום נחשפת לעוד ועוד כותבים על אוכל.

וזה תמיד נחמד כי לפעמים ננעלים על מתכון או שניים ולא יודעים איך לשנות ולגוון
ולראות מה אחרים עושים מעורר השראה ונותן רעיונות.

ואם כבר רעיונות נפלאים - סלט הבטטה של בצק אלים - פשוט להיט ;-) התמכרנו

עוגיות טחינה

מה לא נכתב על המתכון הזה של בני סיידא -
ובבלוג של אייל וערן וערן ועדית שתוו סביבם סיפור אהבה שלם, ואצל פיית העוגיות זו כבר ממש גרסה משודרגת.

אז מסתבר שגם לנו יש סיפור עוגיות טחינה, פתאום, הכתה בי ההכרה שאלה העוגיות שחונכות אצלנו את המטבח בכל דירה שאנחנו נכסים אליה.

הפעם הראשונה שאפיתי אותן היתה היתה בחיפה לפני 4 וקצת שנים לארך, נכנסו לדירה, לא הספקנו לפרוק ארגזים ופתאום פרצה מלחמה, מיצ הלך לו לשרת אי שם בגבול, אני בתמורה זכיתי לארח את ההורים שלי לחודש. פתאום, אחרי שבוע וחצי שבקושי דיברנו, טלפון, מיצ בדרך הביתה לאיזה לילה במיטה נוחה ומקלחת לא צבאית. כמובן שמיד הלכתי לאלתר איזה עוגיות לתמיכה במאמץ המלחמה, בהתחשב בכך שבכל זאת היו בסביבה טילים ואזעקות, הפור נפל על עוגיות טחינה.

אח"כ המתכון נזנח לתקופה ארוכה ונשלף שוב כשחנכנו את התנור שלנו בניו-יורק כי זה היה המתכון הבטוח שלי לעוגיות שלא מצריכות שום עזרים למעט מטבח. ושוב אחרי שהתנור נחנך, עברנו למתכונים אחרים.

עד שהגענו לדירה הנוכחית שלי. הוזמנו לארוחה מפסקת והתבקשנו להביא משהו פרווה לקינוח. בשל אילוצי לחץ זמן חוסר היכרות מוחלט עם התנור, כי רק שבוע קודם עברנו לדירה ובקושי סיימנו לפרוק הפור נפל שוב על עוגיות טחינה
ואני יכולה להגיד בפה מלא שלמרות שהחלפתי את החמאה במרגרינה לא הרגשתי הבדל משמעותי.

ואפילו יש תמונה - אכן - האגוז נשרף קלות - בכל זאת תנור חדש ;-), אבל הטעם היה נימוח ונפלא כרגיל. (לא זה לא הקנקן מעיד על עיסתו... ולראיה - איש מהנוכחים בארוחה טרם אושפז :-P)